<h1>ארחות חיים הלכ' שבת סימן שכ"ח</h1>
<h2>דף כח.</h2>
והאי פדעתא פי' מכה של חרב פי' ר"י מקור' ז"ל שבכל מקום שהיא מחללין עליה את השבת ונשאל רב הילאי גאון ז"ל על מכה של ראש אם מותר לרוחצה בשבת ולשים בה רטיה לכתחילה. והשיב כך ראינו לא התירו חכמים לתת רטיה ע"ג מכה לכתחלה בשבת כל עיקר אלא מוך יבש אבל לא גמי יבש ולא כתיתין יבשין. אבל הראש מפני צערו הקשה התירו חכמים לסוך על מכתו שמן בלבד שכך שנינו החושש בראשו ומי שיש לו חטטין בראשו סך את השמן ואין סך את החומץ ששמן דרכו לסוך וחומץ אין דרכו לסיכה ואם רוצה לתת את השמן במוך להניח על מכת הראש שפיר דמי אבל לרחצה ולתת עליה רטיה לכתחל' אסור בשבת. ואם הכוהו על ראשו בשבת ונפצע בו פצע מפני סכנת נפשות התירו חכמים לדבר זה מפני פיקוח נפש שכך אמרו חכמים האי פדעתא סכנתא היא ומחללין עליה את השבת מאי תקנתי' למפסק דמא תחלי בחלא לאסוק' גירדא דיבלא או גרדא דאסנא אי נמי ניקרא מקלקלתא ועד כאן התירו חכמים יתר מכאן לא התירו עכ"ל.
